#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אסרו שהיה?<br> חיישינן שמא יחתה בגחלים (שבת י""ח ע""ב)"		סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מותר לשהות על 1) כירה 2) תנור 3) כופח?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-04c73dcae321f047bee6000551565ae2fe2a31e0.jpg"">"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתוך הכירה?	"הוי כמו על גבה, דלפי הרמב""ם אם הוא מצטמק ורע לו מותר ואם הוא מצטמק ויפה לו אסור (מ""ב ס""ק א')"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל גפת?	"הטור כתב פסולת זיתים [ועצים דינם כגפת], והמ""ב (ס""ק ג') הביא מרש""י והרע""ב דאף פסולת שומשמין [ורע""א תמה למה כתב הטור דוקא פסולת זיתים ולא שומשמין], וגם פחמין וגללי בהמה גסה (מ""ב ס""ק ד') [וזהו לפי גירסת הרמב""ם בירושלמי (שעה""צ ס""ק ה'), אבל בגירסא שלנו בירושלמי דוקא גללי בהמה דקה הוי כגפת, וכן נקט הערוה""ש (סעי' ג')]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן הקדירה על האש קודם שבת?	"צריך לסלקה קודם חשיכה (מ""ב ס""ק ה'), ובדיעבד אם לא סלקה קודם שבת צריך לסלקה בשבת אע""פ שהוא מוקצה (חזו""א סי' ל""ז ס""ק כ""ז, ועי' שש""כ ח""ג פ""א הע' י""ז) {ולכאורה לפי האחרונים דהאיסור הוא מעשה לשהות לא יסלקה בשבת, וכן משמע מהביה""ל לקמן (סי' שט""ז סעי' ו' ד""ה ישב) דדוקא כשעבר על איסור דאורייתא בשוגג צריך לתקנה}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הגדר במצטמק ורע לו ויפה לו?	"המג""א (ס""ק א') הביא הרמב""ן במלחמת דאם הוא שמח כשיתיבש הוי יפה לו, ואם הוא עצב כשיבש ונתכוץ הוי רע לו (מ""ב ס""ק ח') [ואזלינן בתר רוב הקדירה (פמ""ג לקמן סי' רנ""ט מש""ז ס""ק ג', אג""מ או""ח ח""ד סי' ע""ד בישול אות ז') {ואפשר דה""ה דאם יש הרבה קדירות בתנור אחד אזלינן בתר רוב, ויש לדחות דדוקא בקדירה אחת אזלינן בתר רוב אבל קדירה אחת אסור אפי' אם יש הרבה קדירות של היתר}], והכל תלוי בבעה""ב דאם צריך זה לאורחין ורוצה חתיכות גדולות אע""פ שבעצם הוא יפה לו מ""מ לבעה""ב זה הוי רע לו ומותר (שעה""צ ס""ק ט') [ואפי' אם לא אכפת ליה הוי רע לו דהרי הוא ממעט מכמות המאכל כמו שמצינו במים (פסק""ת אות א')], ואם הוא מסתפק ראוי להחמיר בו (א""ר לקמן סי' שי""ח, פמ""ג סי' רנ""ט, ביה""ל ד""ה והוא) [ולא אמרינן ספק דרבנן לקולא דזה הוי ספק מחמת חסרון חכמה וכמ""ש הביה""ל לקמן בסי' רס""א (מ""ב עו""ה הע' נ""ח)]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מכסה החלל הכירה ונותן הקדירה על גבה?	"כתב הביה""ל (ד""ה ליתן) דמבואר ברש""י דזהו נמי ע""ג הכירה ואינו כגו""ק [ומכאן הוכיח החזו""א (סי' ל""ז ס""ק ט' וס""ק י""א) דלא מהני פח מתכה ע""ג האש, אבל האג""מ (או""ח ח""א סי' צ""ג) מחלק דאין זה הרגילות לבשל על גביו], אבל מהרמב""ם משמע דדוקא כשנותן הקדירה בפנים נחשב על הכירה אבל כשהוא למעלה מן הכיסוי הוי כגו""ק, והביה""ל מסיים ""וצ""ע בדעתו"", והחזו""א דחה דיוקו של הביה""ל וס""ל דהרמב""ם ג""כ ס""ל כרש""י"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כוונתו לצורך מחר?	"יש מתירין דלא חיישינן שמא יחתה [עי' בב""י (עמ' נ""ח ועמ' ס""ז) דנסתפק בזה אבל מצדד להחמיר], ולכתחילה אין לסמוך על זה דשמא ימלך לאכלו ויחתה אבל בדיעבד יש לסמוך על זה ורק לא יהא רגיל לעשות כן (ביה""ל ד""ה להשהותו) {ומשמע דאם אינו רגיל יש מקום לסמוך עליו לכתחילה בשעת הדחק}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם לפת מצטמק ויפה לו?	"איתא בגמ' דלפת שיש בה קמח ובשר הוי מצטמק ויפה לו [אבל שאר דברים שיש להם קמח הוי מצטמק ורע לו], ובלפת לחוד הפמ""ג (מש""ז סי' רנ""ט ס""ק ג') ס""ל דהוי מצטמק ורע לו אבל הביה""ל (ד""ה והוא) מדייק מגמ' ברכות (מ""ד ע""ב) דהוי מצטמק ויפה לו [ומסתפק אם רש""י (שבת ל""ז ע""ב) משמע כהפמ""ג]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עוד דברים שמפורש בגמ' דהוו 1) מצטמק ורע לו 2) מצטמק ויפה לו?	"1) לפדא [מאכל תאנים], דייסא, חמרא, מים 2) כרוב, פולין, בשר טרוף, ביצים [וביצה המונח על גומרי ומתחרך הוי מצטמק ורע לו] (ביה""ל ד""ה והוא)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור יד סולדת בו?	"במציאות היד סולדת בערך 110- 115, וכתב ספר בירור הלכה (סי' שי""ח) דאומרים המומחים דזהו השיעור דכריסו של תינוק נכוית, אבל האור לציון (ח""ב פ""ל אות י""ב) כתב דבמציאות הוא 104 [ורשז""א (שש""כ פ""א הע' ג') הביא ראיה מגמ' חולין (ח' ע""ב) דבית השחיטה צונן הוא ושיעור חום של היונה הוא 113, ודחה ריש""א (שבות יצחק בישול פי""ח הע' ס""ז) דבית השחיטה הוי ככלי שני א""נ יש בו בליעות אבל אינו מבשל], ומ""מ כתב האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד) דמצד שני צריך להחמיר למעלה כמו 160 [וביו""ד (ח""ב סי' נ""ב) כתב שיעור למעלה מזה], וזהו ע""פ שיטת הבן איש חי (פרשת בא אות ה') דיכול לשער יד סולדת בו אם הוא מונע את עצמו מלאכול או מלשתותו מחמת החום [וכתב האור לציון (ח""ב פ""ל הע' י""ב) דזהו 176 {ויש לעיין בזה}] (פסק""ת הע' 2 והע' 5, מ""ב דרשו סי' שי""ח סעי' י""ד)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין מאכל בן דרוסאי?	"החזו""א (סי' ל""ז ס""ק ו') ס""ל דמשערין כפי הזמן, אבל המהרש""ג (ח""ב סי' קע""ח) השיג עליו דבמציאות יש כמה מאכלים שאינם מבושלים בחצי הזמן, אלא הכל תלוי אם המאכל ראוי בשעת הדחק (פסק""ת אות א'), וכן מדויק במ""ב (ס""ס רנ""ט) דכתב לגבי מים שצריך להגיע כחצי חומם מבעוד יום [ואינו משמע שהוא שיעור זמן] (שונה הלכות סעי' ג') {ועוד קשה על החזו""א דיש ראשונים דס""ל דליכא בישול אחר מאכל בן דרוסאי ואם הוא רק שיעור בזמן יכול להיות עדיין חי ואיך יכול להתיר בישול דאורייתא, וצ""ל דכיון דא""א לשער מאכל בן דרוסאי אלא ע""י זמן קים להו לחז""ל דמה שנתבשל לאחר חצי זמנו זה נחשב כמבושל ואין שייך עוד בישול אחריו, וצ""ע}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקדירא חייתא?	"אם אינו נתבשל כלל מותר מפני שהוא מסיח דעתו ממנו עד למחר, ודוקא בבשר אבל בירק ושארי דברים שהם קלי הבישול לא מהני (שו""ע, מ""ב ס""ק ט') [ואפי' להרמב""ם דמקיל ליתן ירק לתוך הקדירה דהוי כמו גילוי שהוא מסיח דעתו מודה כאן דאם כל הקדירה מלאין ירקות דלא מהני אלא כשהוא מלאין בשר והוא משליך לתוכו ירק אחד (ר""י באק)], אבל אם מחמת הריבוי המאכלים אינם מתבשלים עד זמן רב מותר כמו בשר (חוט שני ח""ב פכ""ו ס""ק ד', מ""ב דרשו)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתנו הבשר לתוכו מבעוד יום?	"כתב המג""א (ס""ק ב') דאז נתבשל קצת מבעוד יום ואסור (מ""ב ס""ק י') [דלא כהב""ח דס""ל דלפי הרבנן כל שהוא פחות ממאכל בן דרוסאי הוי כמו קדירה חייתא (שעה""צ ס""ק י""ג)], אבל אם רק הוחם מעט מותר כיון דעצם הבישול לא נתבשל כלל (מ""ב ס""ק י""א), אבל החזו""א (סי' ל""ז ס""ק כ""ב) ס""ל דלאחר שהגיע ליד סולדת נחשב כאילו התחיל להתבשל."	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל שבת מוקדם לגבי קדירה חייתא?	"מסתימת מ""ב (ס""ק י') משמע דתלוי בשקיעה אפי' אם קיבל שבת לפני זה [וכן מבואר במג""א לקמן (ס""ק כ""ו) דשהיה תלוי בשקיעה ולא בקבלת שבת], וכן דייק רשז""א (מנח""ש ח""ב סי' ל""ד אות ט') [ודלא כחוט שני (ח""ב פט""ו ס""ק ד') ס""ל דתלוי בקבלת שבת]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יכול להתבשל באיזו שעות בלילה?	"כתב הביה""ל (ד""ה מסיח) דמותר כיון שאין דרכן של בני אדם להמתין בסעודתן כ""כ לתוך הלילה, ומשמע מהביה""ל דאם דעתו לאוכלה באמצע הלילה יהא אסור, אבל החזו""א מקיל דאמרינן לא פלוג"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במים?	"תוס' (שבת ל""ט ע""ב) הביאו מר' יונה דמשמע דיש היתר דקדירה חייתא במים, אבל מרשב""ם בתוס' (שם מ""ז ע""ב) מבואר דאין היתר דקדירה חייתא במים (רע""א)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני ליתן בקדירה דבר חי?	"כתב הב""י דמהני אם נתן בו בשר חי דא""א להתבשל לצורך הלילה (מג""א ס""ק ד') [אבל הביא הרמב""ם בפיה""מ דס""ל דמהני ליתן בה אפי' ירק כיון שעושה מעשה המוכיח שהוא מסיח דעתו ממנו, אולם ביד החזקה כתב אבר חי (ט""ז ס""ק ב')]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם סומכים בזמנינו על קדירה חייתא?	"אומרים בשם הגרי""א הענקין זצ""ל דאין לסמוך על קדירה חייתא בזה""ז דאפשר דהשקיעה אמיתית הוא כר""ת, ויש עוד סברא להחמיר דתנורים שלנו מבשלים במהירות"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו 1) גרוף 2) קטום?	"1) הרז""ה ס""ל דסגי לסלקם לצד אחד בתנור,אבל קיי""ל כהרמב""ם שצריך להוציא הגחלים מהתנור [והישועות יעקב (מובא במ""ב ס""ק ס""ח) ס""ל כהרז""ה לגבי חזרה וכהרמב""ם לגבי שהיה] 2) שכסה הגחלים באפר למעט חומם, וסגי בכיסוי כל דהו למעלה (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ד) [ואינו דומה למי שכסה רק מקצת מהאש בפח מתכת דלא מהני דבאפר הרי הוא עושה מעשה לכל הגחלים אע""פ שיש חלקים מהגחלים שאינם מכוסים (שבות יצחק בשם ריש""א) {ויש לעיין בזה}, ויש סוברים דלא מהני לכסות באלומינם מפני שהוא מרבה החום, ויש ליישב המנהג להשתמש דמיד הוא ממעט והוי כמו קיטמה והובערה [וכ""ת שאני הכא שהוא מבעיר מיד אח""כ י""ל דאמרינן בגמ' דמהני לקטם אפי' בנעורת של פשתן דקה ופשוט דהתם נמי דרכו להבעיר אח""כ אלא ש""מ כל זמן שכוונתו למעט חומו מהני אע""פ שפס""ר הוא להרבות אח""כ, ושמעתי דיחוי דשאני נעורת של פשתן דלאחר שהובערו נשאר אפר על הגחלים, ועי' בירושלמי (שבת פ""ג ה""א) דנעורת של פשתן הוי העצה לקטום כירתו ביו""ט שחל בערב שבת, ופי' הפני מאיר וספר הניר והגרח""ק זצ""ל דבסתם עפר יש איסור כיבוי משא""כ בנעורת של פשתן ליכא איסור כיבוי, אכן מצד שני מירושלמי (פ""ג ה""ג) לפי ר' חנינה משמע דס""ל דקטמה והובערה אסור, והגרח""ק זצ""ל מיישב דהתם אסור מפני שעומדת לכך מתחילה, וצ""ב]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) נתלבנה 2) הובערה [יותר מנתלבנה], אחר שקטם?	"1) הוי כקטומה לכל מילי 2) לחד תירוץ בתוס' לא מהני אלא אם נתבשל כל צרכו [אלא שהוא מצטמק ויפה לו], אבל לאידך תירוץ בתוס' מהני אפי' אם לא נתבשלה כל צרכה, ואזלינן לקולא (פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק י""ד, שעה""צ ס""ק י""ז, דלא כרע""א)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפלה מקצת מפח המתכת?	"האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בישול אות ל', וכת""י אות ל""ח) ס""ל דמותר להחזיר הקדירה דהוי כמו הובערה, אבל ריש""א (מובא בשבות יצחק) ס""ל דאינו דומה ואסור {ובירושלמי (פ""ג ה""א) ע""פ הקרבן העדה ופנ""מ מבואר דההיתר שלא העביר ידו ממנו שייך דוקא בספסל ותלוי ביתד ולא כשהוא מונח על גבי קרקע, וצ""ע על האג""מ, וגם צ""ע על השואל דהביא ירושלמי זו אפי' לגבי מונח ע""ג קרקע, וי""ל דס""ל דהוא שאלה בפנ""ע וקאי אפי' כשמונח ע""ג קרקע}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בגחלים 1) של רותם 2) שעממו?	"1) אע""פ שאינם ממהרין לכבות אפ""ה כשמגלה דעתו דלא בעי הגחלים הוי כקטום 2) הרי הן כקטומה כיון שלא חשש ללבותן מוכחא מילתא שאינו מקפיד בחתויה (מ""ב ס""ק י""ד), ומ""מ אם חזרו והובערו אינו דומה לאש שקטמה והובערה אלא הוי כאינו קטומה ואסור (פמ""ג א""א ס""ק ג')"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדרך לעשות קטומה בתנורים שלנו?	"כתב האג""מ (או""ח ח""א סי' צ""ג) דמדינא צריך לכסות את האש, ולכתחילה יש לכסות גם את הכפתורים, אבל שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א דהגר""א קוטלר זצ""ל ס""ל דהכל תלוי בכפתורים"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיטות לגבי סמיכה בשבת?	"המג""א (ס""ק ה') כתב דלפי הרבנן סמיכה אסור בשבת ולפי חנניה סמיכה מותר בשבת, הדגול מרבבה הבין כוונתו דמיירי בסמיכה לכתחילה ביום השבת אבל לכו""ע אם סמך מערב שבת מותר לחזור ולסמוך בשבת, אבל רע""א והחת""ס חולקים על הדגול מרבבה וס""ל דהמג""א מיירי בחזרה לסמוך בשבת אבל לכו""ע אסור לסמוך לכתחילה ביום השבת, והבית מאיר מקיל אפי' לסמוך לכתחילה בשבת (מ""ב ס""ק ט""ו), והביה""ל (ד""ה מותר) מדייק מסיפא דברייתא כהדגול מרבבה, וכן משמע ממ""ב (ס""ק ע""ז) דמותר לסמוך לכתחילה בשבת, אכן הביה""ל בסוף הסימן (ד""ה לסמוך) מדייק מהרמ""א שם כרע""א"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סמיכה?	"להסמיך להתנור הקדירה שלא נתבשלה אפי' כשליש במקום שיגיע ליד סולדת בה (מ""ב ס""ק ט""ז - י""ז) [ופשוט דלפי המקילין להסמיך בשבת צריך להיות מבושל כל צרכו]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסיק הכירה בקש וגבבא?	"הוי כמו גו""ק ומותר לשהות ולהחזיר שם דליכא חשש חיתוי (שו""ע, ביה""ל ד""ה מותר לשהות), ומותר אפי' בתוכה (מ""ב ס""ק י""ח) [וזה רק לאחר שהוסקו דאין נשאר כלום אבל כל זמן שהוא בוער בודאי אסור לחזור והביה""ל בסמוך מסתפק אם מותר לשהות]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הקש עדיין לא נשרף לגמרי?	"הביה""ל (ד""ה אפילו) מסתפק אם יש איסור לשהות בשעה שבוער שהרי לא יועיל החיתוי כלל, ומשמע מהביה""ל דהצד לאסור הוא משום לא פלוג דהרי יש כאן אש [ופשוט דכל השאלה הוא לענין שהיה אבל לגבי חזרה בודאי אסור כל זמן שיש כאן אש שהרי מיחזי כמבשל (ר""י באק)], אמנם השע""ת (סי' רנ""ד ס""ק י""ב.) הביא שו""ת פנים מאירות (ח""א ס""ס פ""ד) דמבואר דהיכא לדיכא חשש חיתוי ליכא איסור שהיה"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-sterno?	"{לכאורה אסור להחזיר, ולגבי שהיה תלוי בספיקו של הביה""ל ולפי הפנים מאירות מותר}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בדברים שא""א לשנות את החום?"	"כפשוטו יהא מותר להשהות עליו כמו כירה של קש וגבבא דאין בו חשש חיתוי [ויתכן דתלוי בספיקותו של הביה""ל כשהוא עדיין בוערת ולפי הפנ""מ מותר, ולגבי חזרה כפשוטו אסור דעדיין מיחזי כמבשל], אבל אומרים בשם החזו""א (תשובות והנהגות או""ח סי' ר""ז אות ח') וריש""א דעשו לא פלוג ואסור [ובדבר שאפשר לשנות החום אלא שעכשיו הגדילה לחום הגבוה ביותר, בודאי חיישינן שמא יקטין ויחזיר ויגדל החום (אג""מ או""ח ח""ד סי' ע""ד בישול אות כ""ה)] (עי' מ""ב דרשו), ועי' בשבות יצחק (פ""ח ס""ס א') דמחלק בין הפלטה לקש וגבבא, דהאש של קש וגבבה א""א לבא לידי חיתוי משא""כ אש של חשמל יש אופנים שאפשר לשנותו, וכן הוא בספר כללים בהלכות שבת (שהייה היתרים הע' 81)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשתי כירות המתאימות?	"מותר לשהות ולהחזיר על הגו""ק אע""פ שמוסיף הבל מתנור שאינו גו""ק שאצלה, וזה מותר אפי' לרבנן (רמ""א, ביה""ל ד""ה אע""פ, נתיב חיים, דלא כמג""א ס""ק ו')"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מחמירין יותר בתנור?	"כתב רש""י מפני שנפיש הבלייהו מפני שקצרים למעלה (מג""א ס""ק ז'), ולפיכך אפי' בגו""ק דא""א שלא תשאר ניצוץ אחד אסור דעדיין חם הוא מאד ויש לחוש שמא יחתה (רמב""ם, מג""א ס""ק ח'), וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ח') דליכא גילוי דעת בקטמה דשמא קטמה כדי שלא יתחרך דהבלו רב (וכ""כ הערוה""ש סעי' ו') [והכריע המ""ב (ס""ק כ""ב) להקל כהפוסקים דמהני גו""ק בקש וגבבא ולא בגפת, והחזו""א (סי' ל""ז ס""ק כ""ב) מחמיר אפי' בקש וגבבא (שונה הלכות סעי' ה')]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתנור שאינו יד סולדת בו?	"כתב הב""י בשם ההגהות מרדכי דמותר [והכל תלוי אם התבשיל יגיע ליד סולדת בו ולא בחום התנור (חזו""א סי' ל""ז ס""ק ח', גר""ז סעי' כ""א) וע""ע במ""ב דרשו], והוסיף המג""א (ס""ק ט') דאפשר שאפי' אם אינו גו""ק מותר (מ""ב ס""ק כ""ג) [והמג""א מקיל רק על גבי התנור ולא בתוך התנור, אבל המ""ב (ס""ק צ""ב) כתב דאם אינו יד סולדת בו מותר אפי' בתוך התנור דאין עליו שם תנור שהוסק בו כלל]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה מותר להשהות על תנור לכו""ע?"	"כתב הב""י דמותר להשהות על תנור דבר שמבושל כל צרכו ומצטמק ורע לו, וכן מותר להשהות עליו קדירה חייתא (מ""ב ס""ק כ""ד) [ואע""פ שמב""י משמע דיש מח' לגבי קדירה חייתא, כבר תמה עליו התורת חיים דהמח' הוא לגבי כירה אבל לגבי תנור לכו""ע מודו דמהני קדירה חייתא {וצ""ל דהיה לב""י ראשונים אחרים}]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכופח?	"יש בו מקום לשפיתה אחת ונפל הבליה במקצת, בקש וגבבא הוי כמו כירה [הטור ס""ל דגם צריך גו""ק, אבל שאר הפוסקים ס""ל דא""צ גו""ק (ב""י, מ""ב ס""ק כ""ו)], ובגפת הוי כמו תנור ואסור בכל אופן"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בכופח 2) בתנור, שלנו?	"1) הרבינו ירוחם ס""ל דכופח שלנו הוי כמו כירה, אבל השיג עליו הב""י ע""פ הר""ן דאפי' בזמנינו יש עליהם דין כופח (פמ""ג א""א ס""ק י') 2) כתב הכל בו (מובא בב""י) דתנורים שלנו הוו כמו כירה דהרי גורפים אותם לגמרי והם רחבים יותר משפיתה קדירה אחת, ועוד כתב הב""י דמשמע מרש""י דדוקא כשפיהם למעלה יש עליהם דין תנור אבל תנורים שלנו שהפיו מן הצד אינו כתנור, ועוד הביא ראיה מהר""ח דכתב דהגמ' בשבת דמחמיר בתנור מיירי דוקא בתנור של נחתומים ולא בתנור שלנו {ומה שהביא ראיה מגמ' ב""ב (כ' ע""ב) היינו רק להראות שיש חילוק בין נחתום לבעה""ב, אבל אין כוונתו להביא ראיה להקל בתנורים שלנו}, וכן פסק הרמ""א דתנורים שלנו דינם ככירה, אבל התפארת שמואל הביא ממהרש""ל שחולק על זה וס""ל דאפי' תנורים שלנו יש עליהם דין תנור דס""ל דהכל תלוי בחום התנור ואין חילוק בין תנורים שלהם לתנורים שלנו לגבי החום, והכריע המ""ב (ס""ק כ""ח) להחמיר בתנורים בזמנינו בשל נחתומים שחמין ביותר, והערוה""ש (סעי' כ""ה) מקיל לגמרי כהרמ""א. והוסיף האג""מ (או""ח ח""א סי' צ""ג) דלפי מש""כ הפמ""ג (א""א ס""ק ח') דטעם שמחמירין בגו""ק בתנור הוא מפני שאינו גילוי דעת דשמא עשה הכי כדי שלא יתחרך, בזמנינו בתנורים של גז לא שייך האי סברא וממילא מהני גו""ק, ועוד כתב האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בישול אות כ""ו) ע""פ השואל הרב שמעון איידר זצ""ל דמבואר במאירי דתנור הוא דוקא אם טח בטיט שמחזיק החום היטב משא""כ תנורים שלנו, ועוד תנורים שלנו שיש להם thermostat ואינו מגיע לחום כ""כ ואין בה הבל כ""כ, וממילא ס""ל לאג""מ דמהני גו""ק בתוך תנורים שלנו {ומבואר בהתשובה (מקורי) דלגבי שהיה א""צ קופסא בתוך התנור אלא סגי בכיסוי האש מלמטה, ורק לגבי החזרה הצטריך קופסא}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם שיהה באיסור 1) בשוגג 2) במזיד?	"1) הטור ס""ל דאסור בכל גווני, אבל הרמב""ם מקיל אם היה מבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו דאינו נהנה כ""כ כיון שהיה ראוי מתחילה [וזהו דוקא לשיטתו דס""ל כרבנן ולא כחנניה], וביאר הב""י דהרמב""ם ס""ל דהא דמדמה הגמ' שוגג למזיד היינו דוקא כשאינו מבושל כל צרכו, ולמעשה השו""ע פסק כהרמב""ם 2) לכו""ע אסור אפי' במבושל כל צרכו ומצטמק ויפה לו"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא אסור, מה הדין לגבי 1) בני ביתו 2) אחרים?	"1) המג""א (ס""ק י""א) כתב דפשוט דהוו כמו הבעה""ב {אכן, מב""י (עמ' ס') משמע דהוו כאחרים} 2) ההגהות מרדכי מקיל דאינו אסור לאחרים, אבל הטור ושו""ע סתמו דאסור אפי' לאחרים, וכן פסק המ""ב (ס""ק ל""א) דאסור לכל אדם [וביאר המג""א (ס""ק י""א) דאמרינן בגמ' דקנסו שוגג מפני שהיו מערימין, ומשמע דוקא לו ולא לאחרים, אבל זהו דוקא אליבא דר""מ דס""ל דבעלמא שוגג מותר אפי' לו, אבל לדידן דקיי""ל כר' יהודה דס""ל דקנסו שוגג אטו מזיד ואסור מדינא בין לו בין לאחרים לית ליה הגזירה יתירה דמערימין (מחה""ש), והקשה הגהות מוהר""י קרט דמבואר בגיטין דר' יהודה לא קנס שוגג אטו מזיד אלא באיסורי דאורייתא ולא באיסורי דרבנן, וי""ל ע""פ החזו""א (סי' ל""ז ס""ק כ""ד) דהחמירו בשהיה וחזרה יותר משאר שבותים {וכן ראינו דאסור עד כדי שיעשו שלא מצינו בשאר איסורי שבת שנעשו ע""י ישראל}], והוסיף השעה""צ (ס""ק ל""ג) דאפי' להגר""א דפסק כר""מ וא""כ ראוי לו להקל באחרים אפ""ה הגר""א לקמן (ס""ק ל""ב) חולק על ההגהות מרדכי וס""ל דכשגזרו מפני המערימין גזרו אפי' על אחרים."	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם שיהה 1) במזיד 2) בשוגג, מתי הוא מותר במוצאי שבת?	"1) הב""י הביא מהגהות אשר""י ורמב""ם דצריך להמתין בכדי שיעשו (רמ""א) [וביאר הביה""ל (ד""ה עד) כדי שלא יהנה ממלאכת שבת (רש""י שבת י""ח ע""ב) א""נ כדי שלא ישתכר כלום ולא יבא להקל פעם אחרת (רמב""ם)] {וזהו חידוש דצריך להמתין בכדי שיעשו על מעשה ישראל} 2) ההגהות אשר""י ס""ל דה""נ צריך להמתין בכדי שיעשו, אבל משמע מהרמב""ם דהכא א""צ להמתין (פמ""ג א""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""ב) [וביאר הפמ""ג (שם) דההגהות האשר""י ס""ל דהכא החמירו יותר דאילו בבישול בשוגג א""צ להמתין בכדי שיעשו אבל הכא צריך להמתין מפני הגזירה דמערימין ויאמרו דשוגגין היינו], אכן השו""ע לקמן (סי' רנ""ד סעי' ח') כתב דהרמב""ם ס""ל דשוגג בעי כדי שיעשו"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החזירה 1) גוי 2) ישראל, בשבת?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר ♦<br><img src=""paste-5ba9cdd5547359f8268cb0456ec8bcba09c9a3d0.jpg"">"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם ישראל החזיר בשוגג, האם צריך להסיר הקדירה מעל האש מיד?	"החזו""א (סי' ל""ז ס""ק כ""ו) ס""ל שמחויב להסירה מיד דהאיסור חזרה הוא במצב חזרה ולאו דוקא המעשה איסור (מ""ב דרשו) {אבל לפי הביה""ל (סעי' ה' ד""ה להחם) דמשמע דהוא מעשה איסור, א""צ}, ויש בזה נפק""מ בדיעבד אם שהה באיסור והתבשיל מוקצה דאינו מבושל אם מותר להסירו, ולפי החזו""א יתכן דעדיף להסירו דעובר כל רגע ורגע, אבל יש לדון בזה אם עדיף לטלטל מוקצה בידים (עי' ארחות שבת פ""ב הע' ל""ה)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במצטמק ורע לו?	"בדיעבד מותר אפי' אם החזיר במזיד דאינו נהנה כלל מהמלאכה (רמ""א, מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו שיטת רש""י ותוס'?"	"ס""ל כחנניה דמאכל שהוא כמאכל בן דרוסאי מותר לשהות אפי' בתוך התנור ואפי' בלא גו""ק [דכל המותר בכירה כשאינה גו""ק מותר בתנור (מ""ב ס""ק ל""ט)], דכיון שראוי לאכילה ע""י הדחק לא חיישינן שמא יחתה (מ""ב ס""ק ל""ז)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה צריך גו""ק לחזרה?"	"1) רש""י והר""ן כתבו משום דמחזי כמבשל (מ""ב ס""ק ל""ז)<br>2) הספר הישר כתב דכשנוטלה מהאש לפעמים מצטננת קצת וחיישינן שמא יחתה (שעה""צ ס""ק ל""ז) [וכן מבואר מתוס' (ל""ו ע""ב) דכתב דיש איסור חזרה מערב שבת]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור כמאכל בן דרוסאי?	"רש""י (שבת כ' ע""א) כתב כשליש בישולו, והרמב""ם (שבת פ""ט ה""ה) כתב כחצי בישולו, והשו""ע (סי' רנ""ד סעי' ב') סותם כהרמב""ם, ובמקום הדחק יש להקל כרש""י (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר המתבשל ונצטנן 1) בדבר יבש 2) בדבר לח?	"1) מותר לשהות 2) הפמ""ג (א""א ס""ק מ""א) ס""ל דתלוי במח' אם יש בישול אחר בישול בדבר לח מדאורייתא, אבל החזו""א (סי' ל""ז ס""ק כ""ז) ס""ל דלכו""ע מותר לשהות (מ""ב דרשו)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שלא הגיע למאכל בן דרוסאי?	"מבואר בשו""ע דמותר לשהות ע""י גו""ק, אכן הביה""ל (ד""ה אלא) הביא רע""א דכתב דאינו פשוט כ""כ, דהרא""ש הביא דהא דקתני אין צולין וכו' והוא כמאכל דרוסאי אתיא בין לחנניה בין לרבנן, ומשמע דאפי' בגו""ק בעי כמאכל בן דרוסאי, והביא עוד ראיה מהרי""ף דפסק כרבנן ואפ""ה הביא המשנה דאין צולין וכו' והגמ' דכמאכל בן דרוסאי, ואח""כ הביא הרמ""ך דאוסר פחות ממאכל בן דרוסאי אפי' גו""ק דחיישינן שמא יגיס {ונוהגין להקל, ואפשר דיש להחמיר ליתן בתוכו אפי' ירק חי דלפי הרמב""ם מהני כמו קדירה חייתא, ועוד אפשר לצרף עוד סניף כשדעתו על הסעודה למחר כמ""ש הביה""ל (ד""ה להשהותו)}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם קיי""ל כדעה ראשונה או שניה?"	"השו""ע סותם כדעה ראשונה והביא דעה שניה בי""א, אבל הרמ""א כתב דנוהגין כדעה שניה, אבל כתב הביה""ל (ד""ה ונהגו) דלכתחילה טוב ליזהר כדעה ראשונה, והחזו""א פסק לגמרי כדעה שניה"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח הקדירה על גבי גחלים?	"השו""ע פסק כהראשונים דהוי הטמנה בדבר המוסיף הבל [וזהו דוקא בגחלים דהדרך להטמין בהם או לפעמים הם נתפשט גם לצדדי הקדירה ולא בפח מתכת (חוט שני, ריש""א, מ""ב דרשו)], אבל הרמ""א מקיל כל זמן שהוא מגולה למעלה, אבל טוב להסירו ע""י גוי משום הבערה, ואם ליכא גוי מותר אפי' ע""י ישראל בנחת באופן שאינו פס""ר [והחזו""א (סי' ל""ז ס""ק י""ט) מחמיר כהמחבר דאסור משום הטמנה דלא מצא בשום ראשון דהטמנה במקצת לא שמה הטמנה, אמנם לא היה תחת ידו הריטב""א שכתב מפורש כהרמ""א {ור' שיין בירושלמי (פ""ג ה""ג) אמר דלא מהני קטומה מפני שהגחלים נוגעות בגופו, ומשמע דהטמנה במקצת הוי הטמנה (ר""י באק)}]"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור הטמנה?	"מהרמ""א ומ""ב (ס""ק מ""ח) משמע דכל שהוא מגולה למעלה ליכא משום הטמנה, אבל הפמ""ג (מש""ז ס""ס רנ""ט) ס""ל דכל זמן שכל הדפנות מכוסות ג""כ נחשב כהטמנה, והגר""ז (סי' רנ""ט מהדו""ב) ס""ל דאפי' ברוב צדדיו {והחיי""א (כלל כ' סעי' כ""ב, ומובא במ""ב סי' רנ""ז ס""ק מ""ג) אינו ראיה וכמ""ש שם)}"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הגחלים סובבין הקדירה באופן שהוא פס""ר?"	"בודאי אסור ע""י ישראל, והמג""א (ס""ק י""ח) הביא שההגהות מרדכי אוסר אפי' פס""ר ע""י גוי אבל ההגהות מיימוניות מתיר פס""ר ע""י גוי [אע""פ שאסור לעשות פס""ר באיסור דרבנן, מ""מ הקילו בשבות דאמירה לגוי (מחה""ש)], ואמנם כתב המ""ב (ס""ק נ""א) דלצורך שבת יש לסמוך על המקילין [דבלא""ה הוי פס""ר דלנ""ל והוי שבות דשבות (שעה""צ ס""ק מ""ג)], ועי' במ""ב לקמן (ס""ק צ""ט) דסותם להקל באמירה לעכו""ם בפס""ר אע""פ דניחא ליה, ותי' ר""י באק דהתם הוא רק איסור דרבנן דחזרה וגם יש סוברים אין בישול אחר בישול בדבר לח."	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור הטמנה בתוך התנור?	"לא, כיון שאינן נוגעות בכותליו (מג""א ס""ק י""ז, מ""ב ס""ק מ""ז)"	סימן רנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החמשה תנאים לחזרה?	1) מבושל כל צרכו<br>2) עדיין חם [שנים אלו משום בישול]<br>3) גרופה וקטומה<br>4) דעתו לחזור<br>5) עודה בידו [שלשה אלו משום חזרה]	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש חילוק בין מצטמק ויפה לו למצטמק ורע לו?	"אין חילוק, אם יש לו כל התנאים של חזרה מותר אפי' במצטמק ויפה לו, ואם לאו אסור אפי' במצטמק ורע לו (מ""ב ס""ק נ""ב, ביה""ל ד""ה מותר)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מהני גו""ק?"	"לרש""י והר""ן דס""ל דטעם האיסור משום מיחזי כמבשל השתא אינו נראה כמבשל, ולר""ת בספר הישר דטעם האיסור משום חשש חיתוי השתא ליכא חשש חיתוי"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכירה בקש וגבבא?	"הוי כמו גו""ק בין לשהיה בין לחזרה (ביה""ל ד""ה כירה, ביה""ל לעיל ד""ה מותר) {ויש לפרש דהיכא דכבר בערו הקש וגבבא לא נשאר שום גחלים והוי ממש כגו""ק, אבל פלטה שאינו יכול לשנות החום הוי כמו קש וגבבה כשהם עדיין בוערים דפשוט דיש בו איסור חזרה דבודאי מיחזי כמבשל, ולגבי חזרה תלוי בספיקותו של הביה""ל לעיל}"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגביה הקדירה מעט כשהוא על האש?	"החזו""א (מובא הארחות שבת ח""א פ""ב הע' נ""ח) ס""ל דאסור דהוי כחזרה בלא גו""ק, אבל בכללים בהלכות שבת (שהיה היתרים הע' 32) הביא שמוע בשם הגר""מ פיינשטיין זצ""ל דמותר להוציא חמין במקצת מהתנור וליקח אוכלים ממנה ואח""כ מחזירה להתנור דנחשב כלא הוסרה מהתנור, ומשמע דה""ה שיכול להגביה מקצתו בידו. "	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך להיות עדיין חם?	"הב""ח פי' משום איסור חזרה (וכן נקט המג""א לקמן ס""ק ל""ו), אבל המג""א (ס""ק י""ט) הביא הב""י בשם רבינו ירוחם דחולק על הב""ח וס""ל דהטעם משום מבשל, וממילא בדבר יבש יכול להצטנן וכן בדבר לח סגי אם לא נצטנן לגמרי (מ""ב ס""ק נ""ד)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניחה 1) ע""ג קרקע 2) ע""ג ספסל 3) ע""ג השיש?"	"1) אסור להחזירה [לל""ק חזרה אינו מותר אלא בעודו בידו ודעתו לחזור, לל""ב חזרה אינו אסור אלא כשאינו בידו ואין דרכו לחזור, ואע""פ שהספר התרומה מקיל מפני שהוא דברי סופרים, מ""מ הרי""ף והרא""ש מחמירים מפני שהם קרובים לבא לידי איסור תורה (ב""י), וכן נקטינן לחומרא, אע""פ שיש צד בביה""ל (ד""ה ודעתו) להקל] 2) הוי איבעיא דלא איפשיטא בגמ' {ובירושלמי (שבת פ""ג ה""א) פושט לקולא אם הוא עדיין חם ולא סילק ידו ממנו}, והמחבר מקיל כהרמב""ם [דס""ל דבזה אזלינן לקולא, ולא כשהוא מונח ע""ג קרקע דהתם רובא דאמוראי אוסרים (ב""י)] אבל הרמ""א מחמיר (מג""א ס""ק כ'), והמ""ב (ס""ק נ""ו, ביה""ל ד""ה ודעתו, שעה""צ ס""ק נ') מקיל בשעת הצורך [דיש לצרף הספר התרומה דס""ל דאפי' מעל גבי הקרקע מותר להחזיר, וגם לפי הר""ן מותר להחזיר] 3) מחמירים דהוי כקרקע (אור לציון ח""ב פי""ז אות ו')"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם פינה ממיחם למיחם?	"הוא ג""כ איבעיא דלא איפשיטא, וכפשוטו יהא דינו כמו ספסל, אבל חידש השעה""צ (ס""ק מ""ז) דכאן יש עוד מקום להקל, דרע""א הביא שיטת הר""ן דס""ל דהציור הוא דוקא אם החזיר המאכל לקדירה ראשונה אבל אם הוא נשאר בכלי שני מותר להחזירה וכמו שמצינו בהטמנה דאם הניחה בכלי שני מותר להטמין, וכן מקיל רשז""א (שש""כ פ""א הע' מ""ד) [ורשז""א מקיל יותר מזה דאפי' אם ערה המאכל מכלי שני לכלי שלישי מותר להחזירה לבלעך, דמשעה""צ לא ראינו אלא שמותר להחזיר אותה כלי שני (כללים בהלכות שבת חזרה היתרים הע' 105), והגר""ש אוירבאך דן בחילוק זה דלפי הר""ן הוי כמונח על גבי קרקע אבל מצדד להקל דמיחם שני הוי כמו דרך העברה וגשר בעלמא ואינו כמונח על הקרקע (נדפס בסוף ספר ארחות שבת ח""א)], אבל השבט הלוי (ח""ג סי' צ""ג) הביא התוספת שבת והגר""ז דמחמירים, וכן מחמיר האג""מ (או""ח ח""ב סי' ס""ט) {ויש עוד טעם להחמיר ע""פ הביה""ל לקמן (סי' שי""ח סעי' ד' ד""ה אם) דהביא בשם הפמ""ג דלפי המחבר כלי שני הוי כדבר שאינו יד סולדת בו, ותמה עליו החזו""א (סי' ל""ז ס""ק י""ג) א""כ מהו הציור בגמ' דפינה ממיחם למיחם, ודחה החזו""א דמיירי בדבר יבש, ועוד תי' הפסק""ת (הע' 207) דצ""ל דמיירי כשפינה לכלי שהוחם כבר, ועוד תי' ר""י באק דמיירי בדבר גוש}."	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הניחה ע""ג קרקע אבל לא סילק ידו ממנו?"	"האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בישול אות ל""ג) מקיל [והא דכתב הרמב""ם בפיהמ""ש שצריך להיות באויר, חזר בו ביד החזקה], וריש""א (שבות יצחק שהיה פי""ד אות ב') מחמיר, ומודה דאם חלק ממנה מוגבה בידו באויר שמותר (מ""ב דרשו), {ומהירושלמי (שבת פ""ג ה""א) משמע דאפשר להקל כשלא סילק ידו דוקא כשתלוי ביתד או מונח ע""ג ספסל אבל כשהוא מונח ע""ג קרקע לא מהני}"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא היה דעתו לחזור?	"המחבר ס""ל כהרמב""ם דא""צ דעתו להחזיר [דס""ל כר' זריקא אמר ר' אבא דסותם דמותר כשעודו בידו ואסור כשהוא ע""ג קרקע ואינו מחלק בין דעתו עליו לשאין דעתו עליו (ב""י)], אבל הרמ""א מחמיר לכתחילה, והמ""ב (ס""ק נ""ו, ביה""ל ד""ה ודעתו) מקיל בדיעבד להחזיר בשעת הצורך"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היתה דעתו להחזיר לאחר שנצטנן?	"הוי כאילו אין דעתו להחזיר [בדבר לח], אבל אם דעתו היתה להחזירה קודם שנצטנן לגמרי מהני לפי מה דמקיל הרמ""א דאין בישול אחר בישול בדבר לח אלא כשהוא נצטנן לגמרי (שעה""צ ס""ק מ""ט)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להחזיר לתוך הכירה 1) בזמן חז""ל 2) בזמנינו?"	"1) אסור להחזירה אם הם בתוך הכירה לגמרי דזהו הדרך שמבשלים בה תדיר ונראה כמבשל, אבל אם תולה הקדירה לתוך הכירה במקצת מותר (מג""א ס""ק כ""ב, מ""ב ס""ק נ""ז - נ""ח) [ואיתא בירושלמי דעד ג' טפחים בעומק הכירה מלמעלה נקרא על גבי הכירה וי""א עד החריץ שהיה למעלה בכירה במקום ישיבת הקדירה (פני משה), ולפלא שאינו מובא בפוסקים (שעה""צ ס""ק נ""ב)], והרמב""ם לא הזכיר האיסור בתוך הכירה, וביאר הב""י דסמך על מה שכתב אין מחזירין אלא על גבי כירה גו""ק, ומשמע אבל לא בתוכה [וע""ע ביאור בערוה""ש (סעי' ט""ז), ותמה עליו השבט הלוי (ח""ג סי' מ""ח אות א') דהרי מפורש בגמ' דאפי' לרבנן יש איסור חזרה בתוכה] 2) כתב המג""א (ס""ק כ""ב) דכיון שהם פשוטות אין חילוק בין תוכה לעל גבה והכל מותר, והמ""ב (ס""ק נ""ח) ביאר שאין להם תוך וחלל, אבל הערוה""ש (סעי' י""ז) ביאר דתמיד מעמידין בתוכה, וכן מקיל השבט הלוי (או""ח ח""ג סי' מ""ח), וביאר ספר כללים בהלכות שבת (חזרה הגדרת האיסור הע' 79) ע""פ הירושלמי דהקדירה הוא תוך ג' טפחים להדלת, ועוד משום דאין הבל בשלנו מרובה כמו שלהם {אולם מפורש בשלטי הגיבורים (שבת י""ז דפי הרי""ף) דאין להם תוך וחלל, ומשמע כמ""ש ספר כללים (הע' 81) דהוא בא להתיר על גבה, וא""כ בתנורים שלנו יש להחמיר שלא להחזיר לתוכה אפי' בגו""ק, ומ""מ האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד) מקיל להחזיר בתוכה ע""י קופסא של ד' דפנות דתו לא מיחזי כמבשל [ומ""מ מסתבר דלא היה מקיל כ""כ לעשות חזרה לכתחילה לתוך הקופסא]}"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אדם אחד סילק קדירה של חבירו 1) והניחו 2) ועודו בידו אבל לא היה דעתו לחזור?	"1) אוסר דבר שאינו שלו ע""י מעשה 2) כתב רע""א דתלוי במח' בין תוס' יבמות (פ""ג ע""ב) ור""ש בכלאים (פ""ז מ""ד) [וכן תו""י ביבמות שם], דתוס' ס""ל דאינו יכול לאסור שדה חבירו בכלאים ובהמת חבירו ע""י השתחוה מפני שהוא דבר שתלוי במחשבה, והקשה עליו הר""ש דיכול לאסור פרת חטאת חבירו ע""י מלאכה אע""פ שג""כ תלוי במחשבה, אלא על כרחך שאני כלאים דיש גזה""כ שדך שצריך להיות שלו, ולגבי השתחוה לבהמת חבירו צ""ל דאינו נקרא תקרובת ע""ז אלא כשהוא שלו דאינו מעשה של איסור אלא מחשבתו משוי ליה תקרובת ע""ז [ולגבי קושיית הר""ש מפרת חטאת, כבר תירצו תוס' בב""מ (ל' ע""א) בחד תירוץ דמיירי בשותף], נמצא כשאחד סילק קדירת חבירו הוי מעשה שאוסר את הקדירה אלא שצריך מחשבה וניחותא לזה והוי כמו כלאים דלפי תוס' אינו יכול לאסור אבל לפי הר""ש ותו""י יכול לאסור היכא דליכא גזה""כ (מובא בביה""ל ד""ה ולא), אכן האבי עזרי (הל' שבת) פקפק על רע""א וס""ל דתוס' מודו לגבי חזרה דאוסר דדוקא בכלאים צריך המחשבה לאסור משא""כ בחזרה רק המעשה סילוק אוסר אלא שיש תנאי דאם דעתו לחזור הוי כאילו לא הוסר מהאש ונתקיים מעשה ראשונה אבל בלא מחשבה רק מעשיו אוסר, והביא ראיה מטלית שנפלה מאיליו דצריך לחזור ולברך עליו אע""פ שלא כוון להדיא להסירו {ומ""מ אין נפק""מ בדיעבד דכבר פסק המ""ב דבדיעבד כל זמן שהיא בידו אפי' אם אין דעתו לחזור יכול להחזירו, אבל יש נפק""מ אם חבירו הניחו ע""ג ספסל או נפלה מאיליו ע""ג ספסל דלפי רע""א אין בו דעת שלא להחזירו ותלוי במח' ראשונים, ולפי האבי עזרי ליכא דעת להחזירו ולכו""ע אסור להחזירה, ולהלכה קיי""ל כרע""א}"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבתה האש מתחת הבלעך?	"כתב האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד בישול אות ל""ח) דעדיין נחשב כדעתו לחזור, וביאר בספר כללים בהלכות שבת (שהיה היתרים תנאי עודו בידו) ע""פ רע""א הנ""ל דא""צ מחשבה חיובית להחזיר אלא שלילית שלא יהא דעתו שלא להחזירה, ויש עוד סברא דהוי כאילו דעתו היתה לעולם להחזירה דהרי גילה דעתו דרצה לחמם תבשיל זה, ויש עוד היתר מרשז""א (מנח""ש ח""ב סי' ל""ד אות י""ז) דאפי' אם שכח להדליק האש מתחת הבעלך ג""כ מותר להזיזו לבלעך אחר [וזהו חידוש טפי דאינו יכול לצרף שיטת הר""ן] (וע""ע במ""ב דרשו דהביאו בשם ריש""א דמחמיר בדינים אלו)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רצה לסלק קדירה א' וטעה וסילק קדירה ב'?	"{נראה ע""פ הפוסקים הנ""ל (רע""א, אג""מ, רשז""א) דהוי כעודו בידו ובידעבד יש להתיר אפי' אם מונח ע""ג ספסל, אבל לא ע""ג קרקע} "	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בו דברים שאינם מבושלים כל צרכן?	"יש מח' ראשונים אם יש איסור בישול אם כבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי וקשה להקל כשהוא חשש איסור דאורייתא (ביה""ל ד""ה ודוקא) [ולגבי העצמות שבתוכו אם הוא מקפיד לאוכלם בודאי צריך להחמיר, ואם אינו מקפיד לפי רשז""א (מנח""ש ח""א סי' ו') צריך להחמיר אם יש רבים שאוכלים אותם ולפי האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ו) צריך להחמיר רק אם יש רוב (מ""ב דרשו)]"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להחזירה לכירה אחרת?	"מותר, ואפי' אם הבלה מרובה מראשונה (מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק ס""ב) [והב""י הביא מרבינו ירוחם דאסור] "	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשנותה מכירה להטמנה או להיפך?	"אע""פ שמותר לשנותה מכירה לכירה או מהטמנה להטמנה אפ""ה אסור לשנותה מכירה להטמנה או מהטמנה לכירה (רמב""ם, מג""א ס""ק כ""ג, מ""ב ס""ק ס""ב), ואם הוא פתוח למעלה מותר (מ""ב ס""ק ס""ט)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נטל המאכל מהכירה משחשיכה, האם מותר להחזירה?	"הר""ן ס""ל דהא דבעינן עודו בידו ודעתו לחזור היינו רק אם הסירה מערב שבת והרוצה להחזירו בשבת דאז נראה כמבשל מחדש אבל אם הסירו בשבת מותר להחזירה אפי' אם אינו בידו ואין דעתו לחזור דהכל יודעים דכבר היה על הכירה ואינו מחזי כמבשל (וכן מבואר מירושלמי שבת פ""ג ה""א) [והוסיף הדרכ""מ דלפי הר""ן יש עוד קולה דמותר להחזירה אפי' לתוך הכירה, וכן נקט המ""ב (ס""ק ס""ו) {וכן הוא פשטות הירושלמי (שם)}, אכן החזו""א (סי' ל""ז ס""ק ח') מדייק דהרמ""א לא רצה להקל בזה, ועוד הב""י ס""ל דהר""ן לא התיר אלא על גבה ולא בתוכה (מ""ב ס""ק ס""ז)], אבל פשוט דצריך להיות גו""ק (ב""י עמ' ס""ח, מג""א ס""ק ל""ה, ט""ז ס""ק י""ג, פמ""ג מש""ז ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ס""ג וס""ק ס""ח) [וצ""ע על החת""ס (שבת ל""ח) והערוה""ש (סעי' י""ט) דהתירו אפי' כשאינו גו""ק {ואפשר לדחות בהערוה""ש דהיה מסירה מתנור שאינו גו""ק אבל מחזירין אותה לתנור גו""ק, ודוחק}] [אבל יכול להקל כהישועות יעקב דמקיל בחזרה כרז""ה דס""ל דסגי לגרוף הגחלים לצד אחד (מ""ב ס""ק ס""ח)], וכתב הרמ""א דנוהגין להקל כהר""ן וטוב להחמיר, וביאר המ""ב (ס""ק ס""ז) מפני שהרבה חולקים על הר""ן, אבל המ""ב מסיים דיש ללמד זכות כשאינו חם כ""כ [דהיינו יד סולדת בו (שעה""צ ס""ק נ""ט)]"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נצטנן לגמרי בדבר יבש?	"אע""פ שמדינא יהא מותר להחזירה דאין בישול אחר בישול, מ""מ המג""א לקמן (ס""ק ל""ו) מחמיר מחמת איסור חזרה דבטלה השהיה ראשונה [ואפי' להר""ן] (מ""ב ס""ק ס""ח), אבל הביה""ל לקמן (ד""ה ובלבד) הביא כמה חולקים עליו"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסתום פי התנור?	"אין בו משום הטמנה, אבל אם יגרום שירתיח הקדירה ליד סולדת בו טוב שלא לסתום כשהוא סומך על הר""ן וכמ""ש למעלה (מ""ב ס""ק ס""ח)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור חזרה בערב שבת?	"תוס' (שבת ל""ו ע""ב) והרא""ש ס""ל דאסור להחזיר למקום שאינה גו""ק אפי' בערב שבת [אם הוא סמוך לשבת כ""כ שאם היה קר לא יהיה יכול להרתיח [דהיינו יד סולדת בו (מנח""ש ח""ב סי' ל""ד)] {ונראה דקר היינו room temperature אבל אם היה קפוי צריך להתחמם}, אבל קודם לכן מקרי שהיה ולא חזרה (ערוה""ש סעי' כ""א)] שמא יחזיר ג""כ בשבת [וכולה חדא גזירה היא] [אע""פ שהר""ן חולק על גזירה זה מ""מ אינו סתירה במה שהרמ""א חושש לשתיהם (ערוה""ש סעי' כ""א)], אבל רש""י ס""ל דלא גזרו איסור חזרה אלא בשבת גופה (מ""ב ס""ק ע'), והכריע הרמ""א דהמנהג להקל אך טוב להחמיר במקום שאין צורך כ""כ {ונראה דתלוי בטעמים, דרש""י והר""ן ס""ל דטעם איסור חזרה הוא מיחזי כמבשל וזהו דוקא בשבת ולא בערב שבת, אבל ר""ת [תוס' ל""ו ע""ב, ספר הישר] ס""ל דטעם האיסור הוא שמא יחתה וה""נ שמא יחתה בשבת אם אינו חם}"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאיזה זמן צריך להתחמם?	"הרמ""א הביא מהגהות מרדכי דצריך להתחמם משעת קבלת שבת, אבל המג""א (ס""ק כ""ו) השיג עליו דבשהיה כו""ע מודו דסגי להגיע לשיעור מאכל בן דרוסאי משקיעה ולא מחמירין בשעת קבלת שבת [ומה שהביא הב""י בשם ההגהות מרדכי דאסור לשהות משעת קבלת שבת, כבר הביא ההגהות הטור שהמאמר מרדכי כתב דהוא אינו מדוקדק דליתא בהגהות מרדכי], וא""כ כ""ש לגבי חזרה זה דהוי גזירה אטו חזרה בשבת דיש להקל בשקיעה (מ""ב ס""ק ע""א)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו האיסור לעשות מלאכה אחר קבלת שבת קודם שקיעה?	"המג""א (ס""ק כ""ו) כתב דהוא איסור דרבנן, והקשה עליו רע""א דתוספת שבת דאורייתא [והוא איסור עשה], ותי' דאולי זהו רק כל שהו אבל מה שמוסיף על זה הוא איסור דרבנן, ובלבוש (סי' רס""ג) מבואר דהוא מדין נדר [והיינו מדרבנן (עי' הערות בשו""ע מכון ירושלים)], ורע""א מסיים דקשה ממג""א לקמן (סי' רס""ז ס""ק א') דמשמע דכל התוספת הוי איסור דאורייתא"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	לגבי החזרה בערב שבת, מה הדין 1) אם היה מונח על הקרקע או לא היה דעתו לחזור 2) בקדירה חייתא 3) אם היה מבושל במקצת?	"1) לא גזרו (רא""ש, גר""א ס""ק נ', מ""ב ס""ק ע""ב) 2) לא גזרו (מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק ע""ב) 3) הטור והרא""ש מקילין דלא אתי לעשותו בשבת גופה (ב""י), אבל הסמ""ג והסמ""ק והגהות מיימוניות מחמירין משום לא פלוג (מג""א ס""ק כ""ז, מ""ב ס""ק ע""ג), והערוה""ש (סעי' כ""א) פי' באופן אחר, דבודאי יש לחוש שמא יעשה איסור בשבת, אלא פשט בהמתירין הוי דכשאינו מבושל לגמרי נקרא שהיה ולא חזרה {דומיא לסברתו למעלה דאם מחזיר קודם הזמן שאם היה קר היה מתחמם דהוי שהיה ולא חזרה, וכן מדויק בטור דכתב ההיתר דלא נתבשל כל צרכה וגם יש שהות ביום להרתיח בחדא מחתא}."	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין אם היה יכול להרתיח אילו היה קר?	"החזו""א ס""ל דסגי אם היה אפשר להרתיח ע""י אש גדולה, אבל רשז""א (שש""כ פ""א הע' קפ""ה) ס""ל דתלוי כפי האש שהוא מונח בו, ומ""מ סגי להיות באש גדול רגע אחד לסלק האיסור חזרה ואח""כ יכול להקטינה (מ""ב דרשו)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי סמיכה?	"אסור לסמוך לתנור שבזמן הגמ' מפני שחומו רב, אבל בתנור שלנו מותר לסמוך אפי' במקום שיד סולדת בו, וכן מותר לסמוך אצל אש (הגהות מרדכי, רמ""א, מ""ב ס""ק ע""ח) [ותוס' (שבת ל""ז ע""א) רק כתבו דליכא ראיה מכירה לאש ממש אבל אינם חולקים על ההגהות מרדכי (ב""י)], ועי' במ""ב לעיל (ס""ק ט""ו) דהביא מח' אחרונים אם מותר לסמוך לכתחילה בשבת, ובמ""ב כאן (ס""ק ע""ז) משמע דמותר, אבל בביה""ל (סוף הסימן) משמע דמחמיר."	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איתא בגמ' שבת (ל""ח ע""ב) ""מחזירין אפי' בשבת"", מהו פירושו?"	"1) רש""י פי' דלא מיבעיא דמותר להחזיר בליל שבת דמוכח דרוצה להיות חם לשבת אלא אפי' ביום השבת מותר להחזיר<br>2) תוס' (ל""ו ע""ב) פירשו לא מיבעיא בערב שבת דמותר להחזיר אלא אפי' בשבת גופה מותר להחזיר<br>3) הר""ן פי' דלא מיבעיא אם נטל הקדירה מערב שבת שמותר להחזירה בערב שבת אלא מותר להחזירה אפי' ביום השבת"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להזיז קדירות מעל גבי הבלעך?	"כתבו הפוסקים (אג""מ או""ח ח""ד סי' ס""א, רשז""א שש""כ פ""א הע' קי""א) דכל זמן שהם על הבלעך הוי כמו עודו בידו ואפי' אם הוא במקום שאין יד סולדת בו בשבת, ורשז""א מקיל אפי' אם היה במקום שאין יד סולדת בו מערב שבת ויש סתירה באג""מ לגבי זה דעכשיו אינו יכול לצרף שיטת הר""ן [בסי' ס""א משמע דאסור, ובסי' ע""ד אות י""ב משמע דמותר] (כללים בהלכות שבת חזרה היתרים הע' 141)"	סימן רנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח קדירה ריקנית 1) ישנה 2) חדשה, על פי הכירה?	"1) כתב הגהות מרדכי דמותר, והוי כגו""ק [ומיירי בקדירה של חרס], והחזו""א ס""ל דמותר משום סמיכה [והלשון הגהות מרדכי גו""ק לאו דוקא] ועוד ס""ל להחזו""א דסמיכה אינו מותר לכתחילה בשבת 2) אסור מפני שמלבנה [ואם יש בה תבשיל מותר (מג""א ס""ק ל')], ולגבי קדירות שלנו שכבר נגמרו בבית היוצרים אפשר שיש להקל במקום הדחק [שהתוספת שבת הביא מח' בדבר זה (שעה""צ ס""ק ע""ב)] (מ""ב ס""ק ע""ט)"	סימן רנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקדירה של מתכת?	"רוב האחרונים מתירים (אג""מ או""ח ח""א סי'י צ""ג, מנח""ש ח""א סי' י""א הע' 2, שבט הלוי ח""א סי' צ""א), אכן ידוע שיטת החזו""א (סי' ל""ז ס""ק י""א, סי' נ' ס""ק ט') דאסור להביא מתכת לשיעור יד סולדת בו מדרבנן א""נ אסור משום חצי שיעור, ומ""מ איתא בארחות רבינו (ח""ד עמ' קס""ב) דהחזו""א מודה כשיש בתוכו תבשיל מותר דאין האש שולטת בו כ""כ {וצ""ב קצת} (מ""ב דרשו)"	סימן רנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח קדירה למעלה ע""ג מעזיבה של תנור שלנו?"	"המג""א (ס""ק ל""א) רצה להקל להחזירה בשבת [אבל לא ליתנה לכתחילה שם (מחה""ש)], אבל הביא המהרי""ל דהיה מחמיר ליתן גם דף על גבה, וכתב המ""ב (ס""ק פ""א) דכשנותן שם דף יהיה מותר אפי' לכתחילה בשבת, ורע""א (סי' רנ""ט) הקשה.עליו דהוי כמו גו""ק וא""כ למה מותר ליתנו לכתחילה בשבת, אמנם החזו""א ס""ל דע""ג הכירה הוי כמו סמיכה ומש""ה מותר אפי' לכתחילה בשבת לפי המ""ב (מ""ב דרשו). [ולפי""ז אמר ר""י באק דזה דומה ל-urn שכיסויו ממתכת דהוי כמו כירה, ואם יתן פח מתכת ע""ג יהיה מותר להניח דבר לכתחילה בשבת, וכ""ש אם רוצה להניח חלה ע""ג התנור סמוך ל-vent ויכול להגיע ליד סולדת בו אינו מותר אלא בבלעך, וכן שמעתי מהגרי""א פארכהיימער שליט""א]"	סימן רנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מאי שנא מסעי' ה' דהמחבר מתיר ליתן לכתחילה ע""ג הפסק קדירה?"	"1) תי' הדגול מרבבה דהתם התיר ע""פ הר""ן דמקיל בפאנדי""ש דאין דרכו לאפותו ע""ג כירה [ודוחק, דהמחבר לא ס""ל כהר""ן]<br>2) תי' הפמ""ג דהתם מיירי בקדירה מלאה מאכל ואינו נחשב כאילו עומד ע""ג הכירה כלל משא""כ בקדירה ריקנית הוא רק לסתום את הכירה והוי כשאר גו""ק (ביה""ל ד""ה ויזהר) {וכ""ת הרי כתב המ""ב לקמן (סי' שי""ח ס""ק מ""א) דמותר ע""י כלי ריקנית [וממ""ב (שם ס""ק צ""ד וס""ק ק""א) אינו קשה דלא הזכיר ""ריקנית""], י""ל דהתם מיירי בקרקעית התנור אצל האש ולזה מהני להרחיקו קצת אפי' ע""י כלי ריקנית משא""כ הכא מיירי ע""ג כירה שהוא ע""ג האש ובזה לא מהני כלי ריקנית דזהו כמו גו""ק ולפיכך צריך קדירה שיש בה תבשיל}"	סימן רנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין בקדירה ריקנית ע""ג בלעך?"	"רשז""א (ארחות שבת ח""א פ""ב הע' קי""ג) מקיל ליתן לכתחילה בשבת, והפסק""ת (אות כ""ה) הביא עוד מקילים, אבל האז נדברו (ח""ג סי' י""ד) אוסר דהוי כמו ב' כיסוים {וכן מסתבר, וכן נקט הגרי""א פארכהיימער שליט""א}, וריש""א ג""כ מחמיר מחמת החזו""א "	סימן רנג סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אסור להטמין מים חמין לתוך הקדירה?	"1) הרבינו יונה ס""ל דיש בישול אחר בישול בדבר לח [והר""ן חולק עליו וס""ל דאין איסור כלל]<br>2) הכל בו ס""ל דאסור משום איסור מגיס<br> 3) רש""י ס""ל דאסור משום איסור הטמנה [אבל תוס' (שבת ל""ט ע""א) ס""ל דאין איסור הטמנה בדבר המעורב] "	סימן רנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו החידושים של המג""א בסעיף זה?"	"1) מייעץ ליתן רוטב בתחילה לכלי ואח""כ הקטניות [שא""א בקילוח (מחה""ש) א""נ דרכן להוציא קטניות בכף (שעה""צ ס""ק ע""ט)], וש""מ שחושש לכתחילה לדעת המחבר דיש בישול אחר בישול בדבר לח (מ""ב ס""ק פ""ד), אבל הערוה""ש (סעי' ל') ס""ל כמ""ש המ""ב דזהו כוונת הרמ""א שמציין לסי' שי""ח למימר דלא קיי""ל כשו""ע זה, וכן נקט המנח""י (ח""י סי' י""ח) דאין חוששין להמחבר אפי' לכתחילה.<br>2) כתב שלא יגיס בכלי ראשון [והשיג עליו השעה""צ (ס""ק ע""ט) שהיא חומרא יתירא, דלא חיישינן למיגס אלא על האש א""נ בכלי ראשון כשמכוין להגסה]"	סימן רנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להגדיל האש לאחר שנתן עליו הבלעך?	"רשז""א (שש""כ פ""א הע' נ""ד וקפ""ה) מחמיר דהוי גילוי דעת שאינו בלעך, וריש""א מקיל בשעת הדחק אבל לכתחילה יש להסיר את הבלעך ומניחו מחדש (מ""ב דרשו) {ונראה דיש מקום להקל לגמרי דכל כוונתו הוא לעשות היכר, דומיא דנתינת נייר על המזוזה דכתב החיי""א דהוי כיס שאינו מיוחד לכך (מ""ב סי' מ')}"	סימן רנג סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה מותר ליתן הפנאדי""ש ע""ג החמין לכתחילה בשבת?"	"הרשב""א כתב מפני שאינו דרך בישול בכך, והר""ן כתב עוד סברא דכיון שהוא דבר שנאפה אין דרכו לאפותה ע""ג חמין, ולפי""ז ה""ה שמותר ע""ג כירה, אבל הב""י (עמ' ס""ח) אינו רוצה לסמוך על הר""ן (מג""א ס""ק ל""ד), וכן כתב הרמ""א דאסור להניחו ע""ג כירה [ולפיכך אסור להניח חלה ע""ג בלעך בשבת דהוא מקום שראוי לבשל (פסק""ת אות כ""ז)]"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר שיש בו 1) רוטב 2) שומן?	"1) הרשב""א ס""ל דאין בישול אחר בישול בדבר לח [וכ""כ הר""ן], אבל הרא""ש ס""ל דיש בישול אחר בישול [וכ""כ הרבינו יונה] (מ""ב ס""ק פ""ו) 2) אסור משום נולד (מג""א ס""ק ל""ג, מ""ב ס""ק פ""ז)"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין מאכל תחת הבגדים שעל החמין?	"לא, דאסור להטמין בשבת אפי' בדבר שאינו מוסיף הבל [וזהו דוקא אם לא גילה את הכיסוי מהחמין אבל אם גילה הכיסוי מותר לחזור ולהטמין שניהם ע""פ מש""כ המ""ב לקמן (סי' שי""ח ס""ק נ""א) (מנח""ש תנינא סי' י""ב אות ח', מ""ב דרשו)]"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להחזיר לתוך התנור שאפו בו מבעוד יום ועכשיו אינו חם כ""כ?"	"כתב הרמ""א דהכל בו מקיל בדבר שלא נצטנן לגמרי אבל יש מחמירין, ולפי הגירסא שלנו ברמ""א משמע דפליגי כשאינו יד סולדת בו ולפיכך חידש המג""א (ס""ק ל""ו) דאם נצטנן לגמרי לכו""ע אסור אפי' בדבר יבש מחמת איסור חזרה, אכן הגר""א (ס""ק ס""ה) מגיה הרמ""א ונמצא דפליגי דוקא כשיגיע ליד סולדת בו, והכל בו ס""ל דאע""פ שיגיע ליד סולדת בו אפ""ה מותר מפני שאין דרך לבשל בתנור כזה שחומו רק מאפיה של אתמול (שעה""צ ס""ק פ""ח), ולפי""ז פשוט דאם נצטנן לגמרי לכו""ע אסור משום איסור בישול, וכן נקט המ""ב והביה""ל (ד""ה ובלבד) דבפחות מיד סולדת בו ליכא איסור כלל (וכ""כ הערוה""ש סעי' ל""ג), וגם כל הטעם שצריך להיות עדיין חם הוי מחמת איסור בישול ולא מחמת חזרה [ומבואר ממ""ב (סס""ק צ') דמיירי לגבי חזרה ולא לגבי נתינה לכתחילה (מ""ב עו""ה הע' רצ""א)] {ונמצא למעשה להחזיר בליל שבת מאכלים לתוך התנור, אם לא יגיע ליד סולדת בו מותר אפי' נתינה לכתחילה, ואם יגיע ליד סולדת בו אע""פ שהכל בו מקיל להחזיר לתוכו אם אין דרכו לבשל כזה היכא דליכא חשש איסור בישול מ""מ למעשה יש להחמיר בכל אופן כמ""ש הרמ""א [ואע""פ דלאחר שכבה התנור הוי גרופה ממש מ""מ לכתחילה מחמירים שלא להחזיר לתוך התנור אפי' בגו""ק]}"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הטמינו בתוך התנור מאתמול?	"כיון שהטמינו בו מאתמול נפיש הבליה ואסור לחזור בו, אבל הרמ""א כתב דנוהגין להקל כהר""ן (מ""ב ס""ק צ') {ולמעשה פשוט דאין להקל}"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן לכתחילה בשבת על הבלעך במקום שלא יגיע ליד סולדת בו?	"כן (אג""מ או""ח ח""א סי' צ""ד, ח""ד סי' ע""ד אות ל""ב), וע""ע בשבות יצחק בשם ריש""א דמחמיר (מ""ב דרשו)"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם הניחו על גבי הקדירה, האם מותר להניחו ע""ג הבלעך?"	"כפשוטו אסור דהוי כנתינה חדשה בשבת, אבל יש מלמדין זכות אם היה על הקדירה מערב שבת ודעתו היתה להורידו להבלעך בשבת דהוי כמו עודו בידו ודעתו לחזור (שש""כ פ""א הע' קי""א, פסק""ת אות כ""ו)"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם צוה לגוי להחם הקדירה 1) שכבר נצטנן לגמרי ואינו ראוי לאכילה 2) שלא נצטנן לגמרי וראוי לאכילה?	"1) כתב הרמ""א בשם הרשב""א דאסור באכילה אפי' לאחר שנצטנן דקנסינן ליה להמתין עד כדי שיעשו הואיל ונעשה מלאכה ע""י צוויו, וזהו בין אם נתנה ע""ג האש שיש בו איסור חזרה בין ע""ג תנור שאין בו איסור חזרה {כגון שהיה עליו דף א""נ היה עליו מבעוד יום} אבל יש בו איסור בישול מחמת הדבר לח, אבל המג""א (ס""ק ל""ז) הביא שיטת המרדכי דבדיעבד מותר כל זמן שהגוי עשה איסור דרבנן [ולא קיי""ל כהמרדכי (שעה""צ ס""ק צ""ו)], והמג""א גופה מחלק דאם הגוי נתנה ע""ג אש ממש דיש בו איסור חזרה אסור בדיעבד אבל אם רק נתנה ע""ג תנור דהוי רק איסור בישול ולא חזרה יש לסמוך על השיטות דאין בישול אחר בישול בדבר לח, והמ""ב (ס""ק צ""ה) משמע דמקיל כהכרעת המג""א {ומכאן משמע דדבר שהוא מח' מלאכה דאורייתא אין להקל באמירה לעכו""ם לכתחילה, וכן מצינו בשעה""צ סי' תרנ""ה} 2) מותר ליהנות ממנו אפי' אם נתנה ע""ג האש ואפי' אם הוא עדיין חם כיון שהיה יכול לאוכלה בלא החמים (מ""ב ס""ק צ""ז)"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי עשה מעצמו?	"כשנצטנן לגמרי מותר ליהנות ממנו, ומיהו צריך למחות אם רואהו [ואע""פ שלא ציית מ""מ יוצא ידי חובת מחאה (ערוה""ש סעי' ל""ו)] (מ""ב ס""ק צ""ו) {ומשמע מדרכ""מ (ס""ק ז') ומג""א (ס""ק ל""ח) דרק בנצטנן לגמרי מחויב למחות ולא כשראוי לו, וצ""ע, ואפשר דמיירי כשאינם מחזירין אותם על האש וא""כ אינו חזרה, אמנם עי' מש""כ לקמן (ס""ס ש""ז) דהיכא דעושה הגוי מעשה שאינו שייך לישראל ליהנות ממנו אין בו חיוב מחאה}"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם חימם תבשיל עם בשר?	"כתב האגודה שהתבשיל אסור שאינו ראוי צונן אבל הבשר מותר דראוי צונן (מג""א ס""ק ל""ט, מ""ב ס""ק צ""ח)"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הגוי החזיר דבר יבש?	"כתב הביה""ל (ד""ה להחם) דאע""פ שאסור לאוכלה כשהוא חם כדי שלא יהנה ממעשה שבת מ""מ כתב הפמ""ג (א""א ס""ק ל""ז) דמותר לאוכלה כשנצטנן, ועוד הביא מפמ""ג (א""א ס""ק ל""ח) דאפשר במקום צורך שבת מותר לצוה לגוי להחזיר דבר יבש דהוי שבות דשבות במקום צורך שבת, ומסיים המקיל לא גוערין בו, ועוד הביא הברכ""י דמקיל יותר מזה דאפשר לצוה לגוי אפי' בדבר לח ולסמוך על הפוסקים דאין בישול אחר בישול בדבר לח, אבל על זה לא ניחא ליה להביה""ל לסמוך עליו. [ומכאן ראיה דהאיסור חזרה הוי איסור מעשה ולא איסור במצב של חזרה, ובאמת החזו""א (סי' ל""ז ס""ק כ""א) חולק על הפמ""ג (מ""ב עו""ה הע' שי""ב)]"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו העצה אם רוצה להחם קדירתו שנצטנן לגמרי?	"נהגו שהגוי יתן הקדירה ע""ג התנור במקום שאינו דרכו לבשל [אבל במקום שדרכו אסור דהרי הוא מכוין לזה], ואח""כ היו מסיקין את התנור בעבור החורף והעיקר כוונה היה מחמת הצינה, ומקילין בפס""ר על שבות דאמירה לעכו""ם דלית ביה מעשה [והמ""ב לעיל (ס""ק נ""א) הביא מח' בדבר זה, ותי' ר""י באק דכאן עדיף דהוא רק איסור דרבנן דחזרה וגם יש סוברים אין בישול אחר בישול אפי' בדבר לח {ועפי""ז יש להתיר לומר לגוי לפתוח המקרר שיש בה נורה דהוי פס""ר דלנ""ל, וכן התיר האג""מ (או""ח ח""ב סי' ס""ח), וע""ע בשש""כ פל""א הע' א'), ועי' מ""ב לקמן (סי' של""ז ס""ק י') וצ""ל דהוי חשש אשויי גומות כלאחר יד א""נ הוי חשש עשיית גומות דלנ""ל}] (מ""ב ס""ק צ""ט), ואע""פ שהגר""א מחמיר בקדירה שנצטנן לגמרי הרבה מקילין ואין למחות ביד המקילין (שעה""צ ס""ק ק""ד)"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לישראל ליתן הקדירה שם קודם שהסיק הגוי את התנור?	"אסור לישראל ליתן הקדירה שם דהוי כאחד נותן קדירה ואחד נותן האור דהראשון פטור אבל אסור (תרוה""ד, רמ""א, מג""א ס""ק מ""א, מ""ב ס""ק ק')"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין לגבי נתינת מים לתוך הקדירה שלא יבקע 1) ע""י גוי 2) ע""י ישראל?"	"1) כתב המג""א (ס""ק מ""א) דאפי' אם הגוי נתנם בתוך הקדירה אחר שהסיק את התנור מותר לישראל ליהנות ממנו דאין כוונתו להחם את המים אלא שלא יבקע [אבל הביא מספר טל אורות דמחמיר], אבל אסור לומר לגוי ליתנם בתוך בקדירה אחר שהסיקו [דאין להתיר אמירה מפורשת בפס""ר דניחא ליה במלאכה דאורייתא] (א""ר, מ""ב ס""ק ק') 2) אסור ליתן מים בתוך הקדירה אפי' קודם שהסיק התנור דהוי כאחד נותן קדירה ואחד נותן אור דפטור אבל אסור (מג""א ס""ק מ""א, מ""ב ס""ק ק', שעה""צ ס""ק ק""ח) [והשעה""צ תמה על המג""א למה נקט הטעם משום פס""ר, ותי' במ""ב עו""ה דהיינו לתרץ דאע""פ דכוונתו אינו אלא שלא יבקע הקדירה מ""מ פס""ר הוא שיתבשל]"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ינקה כלים מלוכלכים?	"הרבינו פרץ מקיל לשפוך רותחים עליהם דאינו מכוין אלא לצחצחן, אבל המג""א (ס""ק מ""א) חושש להאיסור מוליד ולפיכך כתב שיניח הכלי בתוך המים ולא יערה המים עליהם (מ""ב ס""ק ק') {ואע""פ שהוא אינו מכוין להפשירו יש בו הרבה ואסור אם אפשר בענין אחר וכמ""ש הט""ז לקמן סי' ש""כ סעי' י""ג, ועי' מש""כ שם} [והקשה רע""א למה אינו אסור משום איסור בישול, וכ""ת ע""י השפיכה נתחמם קצת ע""י כלי שני ואז אמרינן אין בישול אחר בישול, זה אינו דהרי נתבטל הבישול הראשונה לגמרי, אלא תי' דשומן קרוש אינו מבטל הבישול דמעיקרא וכנימוח ונעשה לח הוי רותח קצת ונשאר עליו השם בישול]"	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח תבשיל על פלטה גו""ק בשבת וידליקה אח""כ ע""י שעון שבת?"	"החזו""א (סי' ל""ז ס""ק כ""א, סי' ל""ח ס""ק ב') אוסר דס""ל דאסור לגרום מצב של איסור חזרה, אבל ההר צבי (או""ח ח""א סי' קל""ו) מקיל, ויש ראיה מתרוה""ד זה שאינו איסור במצב של חזרה דהרי מותר להגוי להניח הקדירה על התנור ואח""כ מסיקה, ודחה החזו""א דאם הוא תלוי בבעל בחירה אין סוף האש לבוא בודאי (כללים בהלכות שבת חזרה הגדרת האיסור סי' א' סעי' ו') [ומ""מ מערב שבת בגו""ק, יש מח' בדעת החזו""א והרבה מקילין (עי' במ""ב דרשו)]<br> "	סימן רנג סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לסמוך לכתחילה בשבת?	"פשטות הרמ""א כאן משמע דאינו מותר אלא להחזיר ולסמוך, וזהו על דרך רע""א ולא כדגול מרבבה (ביה""ל ד""ה לסמוך), וע""ע בביה""ל לעיל (ד""ה מותר) דהוכיח כהדגול מרבבה ולא כרע""א {וצ""ע קצת}"	סימן רנג סעיף ה		
